chiddush logo
16/3/2010

כשאנו מתבוננים על עניינו של חודש אייר אנו מגלים שהוא חודש שכל עניינו הוא תיקון, חודש שבכולו אנו סופרים ספירת העומר (לא כניסן וכסיון שאנו סופרים רק בחלקן) שבעזרתו אנו עולים במעלות המידות, במ"ט שערי הקדושה לקראת היום הגדול של קבלת התורה.

מתוך הבנת מהותו של החודש נוכל להבין את מהות המועדים שמופיעים בחודש זה.

 

1)פסח שני (י"ד באייר) - חג שכל מהותו הוא תיקון.

יש פתגם של הרבי מליובאוויטש שאומר כך: "ענינו של פסח שני הוא שאין דבר אבוד, תמיד ניתן לתקן. אפילו מי שהיה טמא, מי שהיה בדרך רחוקה, ואפילו אם הדבר נעשה "לכם", כלומר ברצונו – למרות זאת ניתן לתקן".

כלומר כל  עניינו של פסח שני הוא למלא את חסרוננו שהחסרנו מפסח בחודש ניסן

אף על פי שכלל נקוט בידנו "עבר זמנו בטל קורבנו", כאן התורה נותנת הזדמנות נוספת מושלמת לקיים את מצוות קורבן הפסח וזהו התיקון לתקן את החסר.

 

שלושת החגים הבאים הם חגים מדרבנן שהם כנגד חגים מהתורה (שהם באים לבטא את אותה נקודה של תורה שבכתב אבל מתוך התורה שבעל-פה) כדי להוסיף (לתקן) ולהאיר את האור דרך תורה שבעל-פה  :

 

2)יום העצמאות (ה' באייר) - כנגד חג הפסח שהוא חג החירות.

חז"ל יצרו סימנים בהתאם לשפת א"ת-ב"ש לקביעת ימי המועדים בשבוע על פי ימי הפסח(שו"ע סימן תכ"ח סעיף ג'). היום האחרון של פסח נותר ללא בן זוג עד שנקבע יום העצמאות ונמצא כי הוא משתלב בין שאר חגי ישראל: ז-ע - ביום בשבוע בו חל ז של פסח יחול יום העצמאות.

בשני ימים אלו אנו אומרים הלל על הנס שיצאנו מעבדות לחירות ויש עוד דמיון רב בין שני ימים אלו.

 

3) ל"ג בעומר (ח"י באייר) - כנגד חג השבועות.

בחג השבועות קבלנו את התורה שבכתב וביום ל"ג בעומר טרם פטירתו של רבי שמעון בר יוחאי גילה לתלמידיו, מסודותיה העמוקים של 'תורת הקבלה'. תלמידיו כתבו את הדברים בספר 'הזוהר' – שמשמש עד היום כספר היסוד ל'תורת הקבלה' היהודית.

 

4) יום ירושלים (כ"ח באייר) - כנגד חג הסוכות.

במלחמת העצמאות פעלו כמה צבאות, ' אלה צבאות ה'' ראשי תיבות: א צ"ל, ל ח"י    והגנה. היה פירוד. אילו נכבשה ירושלים היה טוען הלח"י: 'אנחנו כבשנו את ירושלים', והפלמ"ח היה טוען: 'אנחנו כבשנו את ירושלים'. לעומת זאת במלחמת ששת הימים היה צה"ל אחד, הייתה התעלות של כל העם, התעלות שהתבטאה אפילו בממשלה בהקמת ממשלת אחדות לאומית אמיתית. בשעה שעם ישראל מתעלה הוא זוכה לדברים גדולים. באותה שעה הייתה התעלות, ומתוך כך הייתה אחדות, ומשום כך זכה עם ישראל להחזרתה של 'העיר שחוברה לה יחדיו' (ירושלים), וכן בסוכות ההסבר המרכזי לגבי סמליותם של ארבעת המינים מופיע במדרש רבה, שבו נאמר כי כל אחד מארבעת המינים מייצג חלק מעם ישראל וכולם יחד מייצגים את אחדות העם והתקבצותו לפני האל וכן לגבי הסוכה נאמר "כל האזרח בישראל ישבו בסוכת" - מלמד שכל ישראל ראוים לישב בסוכה אחת" ולכן בחג הסוכות אנו מצווים על השמחה יותר משאר הרגלים. 

 

ראשי התיבות של חודש אייר הוא : אברהם יצחק יעקב רחל, וזה מסביר את מהותו של החודש שהרי מטרתם של אבותינו הקדושים הייתה לקדש שם שמים ברבים ולתקן עולם במלכות שדי, ורחל מסמלת מסירות-נפש תוך ויתור על שלמות אישית.
היא מוותרת על רצונה להיקבר במקום קדוש, כדי להיות לעזר לבניה.
ועל כך אומר לה הקב"ה: "יש שכר לפעולתך".

"כה אמר ה' קול ברמה נשמע נהי בכי תמרורים רחל מבכה על-בניה מאנה להנחם על-בניה כי איננו. כה אמר ה' מנעי קולך מבכי ועיניך מדמעה כי יש שכר לפעלתך נאם-ה' ושבו מארץ אויב. ויש-תקוה  לאחריתך נאם-ה' ושבו בנים לגבולם"(ירמיהו ל"א י"ד – ט"ז).

רחל אמנו מגלמת מבחינתנו כיהודים את עוצמתה  של הנשמה בהשתדלותה לעורר את רחמי הקב"ה שיגאל את בניו מן הגלות ויביאנו אל הארץ המובטחת.
זאת היא עושה בדמעות ובתפילות מקרב לב עמוק.

נוסיף ונאמר אברהם יצחק ויעקב תיקנו אז ורחל מתקנת היום בימי גאולתנו ובע"ה שנזכה לראות בפועל מתיקונה של רחל אמנו.

 

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (1)
דביר (16/3/2010)
מאמר יפה, אך נראה לי שהרבי לא היה מסכים עם תוספת רוח הציונות שנמצא בחידוש, כמו יום העצמאות ויום ירושלים.