chiddush logo

לימוד נשי ולימוד גברי

נכתב על ידי אריאל מרדכי פנדל, 26/5/2020

לימוד נשי ולימוד גברי


מעודי תמהתי על כך, איך אשתי הולכת כל כך בשמחה לשיעור תורה, ואני, יום כך ויום כך. אצל האיש, תורה זה עמל, לפצח סוגיא ולברר הלכה למעשה, ואצל האשה תורה זה לשבת ולהתענג מזיו השכינה. מה ההסבר לזה? למה אצל האיש התורה בא בקושי רב, ולבסוף לא תמיד באים הסיפוק והנעימות, ואצל האשה זה בדיוק להיפך. 

לאשה יש כשרון מיוחד של הקשבה למה שקורה מתחת לפני השטח (בדומה למאמר חז"ל "האשה מכרת באורחים יותר מן האיש"). האשה מקשיבה לתורה, ומספיק לה אפילו לימוד מועט לשם כך. היא מרגישה את הלב של התורה, את הרוח הפנימית, את המסר. לא נרחיב מדוע זה כך, אך ודאי זה קשור לתכונת הענווה והפתיחות לקבל, וכן לטהרה הטבעית של האשה ("שעשני כרצונו"- מכוונת לרצון ה' מעצם טבעה, כביאורו הנפלא של הרב קוק זצ"ל בעולת ראיה).

לגברים יש כח אחר והוא כח ההשפעה. האיש טבעו להוביל, לשנות את המציאות. הדרך שבה הוא פוגש את התורה הוא בלימוד ועמל, והשיא הוא כח החידוש, לחדש בתורה. זה פלא פלאים (יש לציין, גם הבנה בהירה ומסודרת היא חידוש תורה. ר"ח מוולוז'ין, נפש החיים שער ד). כאשר זוכים לעמול ולהתייגע בתורה, ולבסוף להבין איזה שהוא דבר מן התורה לאשורו, בבהירות, בזה הוא מתאחד עם התורה כביכול. ונהיה דומה לבורא: מה הוא נותן התורה אף אתה תחדש תורה. מה שמתבטא בתורה שבע"פ שמסרה הקב"ה לחכמים להוסיף ולפלפל ולחדש בה. לאיש יש את הכח להיות נותן התורה, כלומר להתאחד עם התורה עד כדי כך שאם יזכה יוכל להיות בעצמו יוצר התורה, תורה שבע"פ.

לאשה יש מתיקות, בלי עמל כמעט, מלבד עמל ההקשבה. אך חסרה לה העוצמה. לאיש יש עוצמה, גודל של תורה, אחדות עם התורה, שבא ע"י דביקות במשימה ועמל רב. לעיתים גם זוכה הוא למתיקות התורה. אין לתאר את גודל ההנאה והעונג שיש אחרי הבנת סוגיא לאשורה, אחרי בירור הלכה למעשה מהמסד עד הטפחות. אלא שלא תמיד זוכים לזה.
כמה חבל הוא, שדוקא העמלים בתורה לא תמיד נהנים ממנה, לא תמיד מוארים ושמחים בה, שזוהי מגמתה של תורה "נשיח בחוקיך ונשמח בדברי תורתך, ובמצוותיך לעולם ועד".

בניין התורה וחיי תורה לא יכונו לולי שני אלו גם יחד: להתענג ולשמוח בתורה ולהתגדל בתורה. (ב"ה, לנשים יש תכונה של קבלה, והן פתוחות לקבל מהרב, מהאיש, את עוצמת התורה וגדלותה. אך גם לגברים יש מה ללמוד מהתורה הנשית) לעניות דעתי, כשהאיש מקשיב לתורה הנשית, זה עשוי להשלים לו את הנקודה שהיא לעיתים חסרה: מתיקות התורה, התרגשות מהתורה. זה יכול לעורר את האיש להקשבה למה שבין השורות ובין ההלכות, לרוח התורה, ולהתענג בה. 

בוודאי שישנם דרכים רבות לטעימת עריבות התורה. ע"י שמיעת חידושי תורה, וכן ע"י עמלות בתורה שמוביל לסדר ובהירות. כאן במאמר זה באנו להדגיש, ראשית את היסוד החשוב, שהלב של התורה הוא המתיקות והעונג שבה, השמחה וההנאה, שעל כך אנו מבקשים בכל יום "והערב נא את דברי תורתך בפינו". ושנית שאחת הדרכים לכך היא להתבשם מההתרגשות של הנשים כאשר הן לומדות את התורה.
מסופר על הרבי מקוצק שאמר לתלמיד אחד: "אמנם למדת תורה הרבה, אבל מה התורה לימדה אותך". מה נגע בך, היכן התרגשת ממנה.

אסיים בדברי המהר"ל (תפארת ישראל כז) מדוע התורה ניתנה בשבת דוקא. השבת היא יום של ברכה והתורה היא כולה ברכה לעולם. השבת היא יום של השלמת העולם, וגם התורה באה להשלים את העולם ולהביאו אל תיקונו.
ואני אוסיף, מתיקות התורה כמתיקות השבת, עונג התורה כעונג שבת.     

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה