chiddush logo

שלוש פעמים ניסה בלעם לקלל את בנ"י

נכתב על ידי יניב, 3/7/2022

 

בלעם מנסה שלוש פעמים לקלל את ישראל ולא מצליח. מדוע ניסה שוב לאחר שראה שלא מצליח, הרי רואה שה' מונע ממנו, כמו שהוזהר בתחילה: "לא תאר את העם כי ברוך הוא" (במדבר כב,יב), וכן "ואך את הדבר אשר אדבר אליך אתו תעשה" (שם,כ), וכן "ואפס את הדבר אשר אדבר אליך אתו תדבר" (שם,לה). כך שעכשיו כשרואה שלא מצליח בפעם הראשונה היה צריך להבין שלא יצליח כלל, אז מדוע מנסה שוב? ראה דברי מרן פאר הדור הרה"ג שלמה גורן זצוק"ל זיע"א ('תורת המקרא', "בלק"), שמסביר שיש כמה דרכים להזיק לישראל, ולכן בכל פעם ניסה בדרך אחרת. אולי אפשר שבלעם רצה להזיק לישראל ע"י שיחליף אותם, ע"י שיהיה כעין במקום האבות: '"את שבעת המזבחת" - שבעה מזבחות ערכתי אין כתיב כאן, אלא את שבעת המזבחות. אמר לפניו: אבותיהם של אלו בנו לפניך שבעה מזבחות, ואני ערכתי כנגד כולן. אברהם בנה ארבעה (בראשית יב) "ויבן שם מזבח לה' הנראה אליו" (שם), "ויעתק משם ההרה" וגו' (שם יג), "ויאהל אברהם" וגו', ואחד בהר המוריה. ויצחק בנה אחד (שם כו) "ויבן שם מזבח" וגו' "ויכרו שם עבדי יצחק באר". ויעקב בנה שתים, אחד בשכם ואחד בבית אל' (רש"י; במדבר כג,ד). לכן מראש ה' הזהירו שלוש פעמים שלא לקלל, כרומז לו שלא יצליח להחליף את שורש בנ"י - את שלושת האבות; אולם בלעם חשב שאולי בכ"ז יצליח לשכנע את הקב"ה, ולכן ניסה שלוש פעמים לקלל ע"י החלפת האבות. אמנם כיון שראה שלא הצליח אז יעץ להחטיא את ישראל (סנהדרין קו,א), שחשב שלא הצליח לפגוע בגילוי האבות, אבל כן יצליח לפגוע בגילוי בבנים, בבנ"י (ואכן הצליח חלקית, שבעצת בלעם להחטיאם  נפלו מישראל במגפה 24 אלף, אבל לא הצליח לכלותם כיון שאנו גילוי האבות וכמו שהם קדושים וטהורים ואי אפשר להחליפם כך גם אנחנו כמותם). בפעם הראשונה ה' אמר לו שלא ילך, כנגד אברהם, שהוא היה יחיד מול כל העולם, כמעבר אחר בנפרד: '"ויגד לאברם העברי". ... רבי יהודה אומר: כל העולם מעבר אחד, והוא מעבר אחד'. (ב"ר מב,ח). לכן כנגד זה ה' אמר שלא ילך למואב, למקום קרוב לישראל כדי לקללם, אלא ישאר במקומו מופרד (בלעם מופרד ממואב כאברהם שמופרד מאחרים, וכן ישראל מופרדים ממנו כמו שאברהם מופרד מאחרים). בפעם השניה ה' אמר לו שיכול ללכת איתם אבל שיעשה את רצון ה', כעין יצחק שהלך עם אברהם לעקידה, ואיתם "שני נעריו אתו" (בראשית כב,ג), כך הוא ילך עם שרי מואב ("אתם" (במדבר כב,כ) כמו "אתו" בעקידה), אבל יעשה את רצון ה', ולא יזיק אלא יברך, כמו שבעקידה לא הוזק יצחק אלא התברך. בפעם השלישית זה היה בדרך, שהלך לקראת בנ"י לקללם, כעין יעקב שירד למצרים לגלות והעלו אותו לארץ, כך עכשיו בנ"י חוזרים ממצרים לארץ; וכמו שיעקב היה ב(תחילת )גלות מצרים שהמשכה צער, כך בלעם הצטער בכך שנלחץ לקיר, וכן המלאך עם חרב בידו כעין שעבוד מצרים. גלות מצרים היתה להכין את בנ"י לקבלת התורה (לכן מוזכר המון פעמים עניין יציאת מצרים במצוות), וכך גם בפעם הזאת הוזכר שבנ"י מקיימים את מצוות ה' ('"ותאמר לבלעם מה עשיתי לך כי הכיתני זה שלש רגלים", רמזה לו אתה מבקש לעקור אומה החוגגת שלש רגלים'. במדבר רבה כ,יד). (במדרש שם גם רמזו בעניין שהאתון נטתה מהדרך, כנגד שלושת האבות, נראה שרמזו כך כדי לבטא בזה כמו שאמרנו שבלעם רצה להחליף את האבות ולכן בגילוי של הליכתו לשם יש גילוי כנגד זה, לעכבו מלנסות לקלל). בפעם הראשונה והשניה ראה בלעם רק את קצה העם, כשנראה שבפעם הראשונה היה מעט "וירא משם קצה העם" (כב,מא) ובפעם השניה יותר "אשר תראנו משם אפס קצהו תראה וכלו לא תראה" (כג,יג) משמע שראה יותר מקצהו שמקודם (שלכן מדגיש עכשיו שיוכל לראות משם אבל גם מדגיש שיראה את קצהו ולא את כולם, כך שמשמע שזה ראיה של יותר ממקודם אבל עדיין לא את כולם). בפעם השלישית ראה את כולם: "וירא את ישראל שכן לשבטיו" (כד,ב). כך שנראה שזה כנגד האבות (שניסה לקלל לביטול כח האבות, כמו שלכן עשה שבע מזבחות כנגד מזבחותיהם), ולכן בתחילה כנגד אברהם שיצאו ממנו גם ישמעאל ואח"כ עוד בנים מקטורה, ויצחק הוא הנבחר, ומיצחק יצא גם עשו אבל יעקב הוא הנבחר, ומיעקב כולם נבחרו. לכן בשלישי כנגד יעקב זה כל ישראל, וקודם לכן פוחת ופוחת, כנגד שלא כל צאצאיהם הם בנ"י, אלא חלק מהם (לכן כביכול ביצחק פחות מכל ישראל לגמרי, ובאברהם זה עוד יותר פחות. אמנם העיקר הם בנ"י ולכן הביט וראה את בנ"י שהם באים מכח האבות, אלא שניסה לרמז שכביכול כשאפשר אז לא לשייך לאבות את כל בנ"י, ולכן שיתן לקללם. וכן כביכול שכיון שלא כל בניהם הם בנ"י אז לא צריך להחשיב כ"ך את האבות כשלמות בנ"י (שזה כמובן טעות כי עיקר האבות זה רק בנ"י ולא השאר שלא נחשבים כלל) ולכן אולי יחליפם בו כמו שלא החשיב את כל צאצאיהם כבנ"י, שכך יבטל גם את בנ"י שיצאו מהם, ויעביר אליו את הבחירה כבנ"י). מתוך הברכות של בלעם יודעים מה רצה לקלקל בקללתו (אלא שהתהפך לטובה, לברכה); (בכל הפעמים ניסה לבטל את כח האבות, ולכן הקריב בשבע מזבחות לבטל כח שלושת האבות (וכן מזכיר את האבות), אולם) בכל פעם ניסה בהתמקדות במיוחד בזכות אב מסויים כדי לערער את כח הזכות של בנ"י, ששורשנו בשלושת האבות שנבחרו. בפעם הראשונה ניסה בלעם לקלל כנגד אברהם, לכן אמר "מן ארם ינחני בלק" (כג,ז) כעין אברהם שה' אמר לו ללכת ממקומו, וברכו ("ויאמר ה' אל אברם לך לך מארצך ... ואעשך לגוי גדול ואברכך ואגדלה שמך והיה ברכה" וגו'. בראשית יב,א-ב) ולכן לא יכול לקללו. כעין "ואברכה מברכיך ומקללך אאר" (שם,ג), וכאן אומר בלעם שבלק ביקש "לכה ארה לי יעקב" אולם לא יכול לקלל (שהמארה חלה על המקללם ולא עליהם), וכן "מי מנה עפר יעקב" כמו שהתברך אברהם בלך לך שיעשה לגוי גדול. בפעם השניה ניסה כנגד יצחק, שמעלתו הגדולה התגלתה בעקידה שאברהם עקדו, לכן מדגיש בלעם עניין אב ובנו "קום בלק ושמע האזינה עדי בנו צפר" (כג,יח). יצחק מיוחד בקשרו לא"י (ב"ר סד,ג), וכנגד זה אמר בלעם "לא איש א'ל ויכזב" וגו' (כג,יט); 'לא איש וגו' - כבר נשבע להם להביאם ולהורישם ארץ שבעת אומות, ואתה סבור להמיתם במדבר?' (רש"י). וכן אומר שיכבשו את הארץ, שיהרגו ויקחו את הנכסים: "לא ישכב עד יאכל טרף ודם חללים ישתה" (כג,כד; ראה באונקלוס). בפעם השלישית ניסה כנגד יעקב, לכן אמר "מה טבו אהליך יעקב" (כד,ה), כנגד "ויעקב איש תם ישב אהלים" (בראשית כה,כז). וכן אולי רמז בדבריו "כנחלים נטיו" וגו' (כד,ו) לרמז על כוחו של יעקב שמנצח את אויביו, אפילו את שריהם כמו שהיה בנחל יבוק (בראשית לב,כה-כט). אצל יעקב עשו עזב את הארץ כדי שתשאר ליעקב לנחלה,וכן נאמר עניין של כיבוש הארץ בעתיד ע"י מעשה יעקב "אשר לקחתי מיד האמרי בחרבי ובקשתי" (בראשית מח,כב. ראה ברמב"ן); לכן אומר בלעם "כרע שכב כארי וכלביא מי יקימנו" (במדבר כד,ט), 'כתרגומו יתישבו בארצם בכח ובגבורה' (רש"י). אולי גם ניסה שלוש פעמים כנגד שלוש גלויות מהארץ, שרצה להמשיך להגלות את ישראל מחוץ לארץ ישראל מכוחם. בתחילה כנגד גלות אדום שהיא הקשה והמרובה יותר מגלות בבל, לכן אמר "הן עם לבדד ישכן ובגוים לא יתחשב" (כג,ט), שבגלות אדום התפזרו בכל הגוים, ובכ"ז לא נטמעו בהם. אח"כ ניסה כנגד גלות בבל, "לא הביט און ביעקב ולא ראה עמל בישראל ... א'ל מוציאם ממצרים" וגו' (כג,כא-כב) , שה' 'אינו מדקדק אחריהם להתבונן באוניות שלהם ובעמלן שהם עוברים על דתו' (רש"י), שכך גאלם יחסית מהר, אחר רק שבעים שנה, וגם אז היו חוטאים (נשים נכריות, ולא רבים רצו לעלות לארץ) אבל בכ"ז גאלם. אונקלוס תרגם שאין בהם ע"ז, שזה אחד הדברים עליהם נחרב הבית הראשון (יומא ט,ב), כך שכרמז שרצה לקלקל כגלות בבל שנחרב הבית (גם) על ע"ז; וגלות בבל היתה לאחר שישבו בארץ מכח יציאת מצרים שיצאו ובאו לא"י, ולכן סמוך ל"א'ל מוציאם ממצרים". לבסוף ניסה כנגד גלות מצרים שכבר עברה והתבטלה (אבל ניסה כבלית ברירה אחרת), לכן אמר "מה טבו אהליך יעקב" (כד,ה) שזהו מה שראה בישראל שמולו והם אלו שיצאו ממצרים; וכן אומר "א'ל מוציאו ממצרים כתועפת ראם לו יאכל גוים צריו ועצמתיהם יגרם וחציו ימחץ" וגו' (כד,ז), שה' שהוציאם ממצרים ויגרום לניצחון על אויביהם, שגלות מצרים נגמרה וה' נלחם להם כהמשך להוצאתם מגלות מצרים (כלשון החמישית בגאולה ממצרים "והבאתי" וגו'). אולי גם בלעם ניסה להחליף את אברהם, ולכן הדגיש את שלושת ההבדלים שבניהם (אבות ה,כג), לכן בפעם הראשונה הזכיר את הנפש "תמת נפשי מות ישרים" (כג,י) כנגד 'נפש רחבה'. בפעם השניה אמר "ותרועת מלך בו" (כג,כא), 'ושכינת מלכהון ביניהון' (אונקלוס) שזהו מעלה מכובדת, שאין בו, שזה כנגד 'רוח גבוהה'. בפעם השלישית אמר "מה טובו אהליך יעקב" וגו' (כד,ה), שלא הצליח להכניס בהם עין רעה, כמו שתכנן "וישא בלעם את עיניו" וגו' (כד,ב), 'בקש להכניס בהם עין רעה' וכו' (רש"י), שזהו 'עין רעה'. אולי גם בלעם ניסה לקטרג עליהם ע"י שלושתם  העברות החמורות. לכן בראשון חשב על שפיכות דמים, לכן אמר "מי מנה עפר יעקב ומספר את רבע ישראל תמת נפשי מות ישרים" וגו' (כג,י), שבנ"י רבים, שלא מתמעטים מרצח, ובמיתה חושב על עצמו כעין שבבנ"י שלא מצוי מוות, כיון שלא רוצחים, להבדיל ממנו שיהרגוהו (לא,ח). בפעם השניה חשב על ע"ז, ולכן אומר "לא הביט און ביעקב" (כג,כא) 'אסתכלית לית פלחי גלולין בדבית יעקב' (אונקלוס). בפעם השלישית חשב בקטרוג של עריות, לכן אמר "מה טבו אהליך יעקב" (כד,ה), 'על שראה פתחיהם שאינן מכוונין זה מול זה' (רש"י), שהם צנועים ולא פרוצים בעריות (ראה רש"י "שכן לשבטיו", כד,ב). כיון שראה שלא הצליח בכל אלו לקטרג, אז יעץ לבלק לגרום להם לחטוא בזה, לגרום שיחטאו בעריות וע"ז בחטא בנות מואב... אבל מצד עצמם לא חטאו, ולכן לא יכל להזיק ע"י קטרוג.

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה
ציורים לפרשת שבוע