chiddush logo

שבת הגדול

נכתב על ידי מתנאל, 22/3/2013

 

בס"ד

שבת הגדול

-         דרשות ר"י רבן שועיב[1] - פרשת צו ושבת הגדול

"ומה שקראו העם הזה השבת שבת הגדול יש בו ב' טעמים:

·         האחד כי השבת הזה שהוא קודם הפסח אירע למצרים בעשור לחודש, כמו ששנינו בסדר עולם וכו'".
[המשך הדברים: "שראש חדש ניסן שבו יצאו ממצרים היה ביום ה' והיה יום העשור בשבת שהוא קודם הפסח, וצוה הקדוש ברוך הוא שיקחו אותו היום איש שה לבית אבות כמו שמוזכר בתורה, והמצרים כשראו זה כי תועבתם זובחים שהם היו עובדי' למזל טלה חשבו להרגם. והקב"ה עשה משפטים גדולים וייסורי' רעים ולא יכלו ליגע בהם, ועל זה נקרא שבת הגדול על הנסים שנעשו בו עד כאן במדרש"].
ובתוס' שבת דף פ"ז: כתוב עפ"י מדרש שמות רבה קצת אחרת, שהבכורות באו ושאלו את בנ"י ישראל על מה זה וכו' וענו להם שעתיד הקב"ה להכות את בכורי מצרים, ונבהלו הבכורים מכך וביקשו מפרעה שישחררם והוא לא הסכים, ועשו הבכורים עמם מלחמה ומתו הרבה.

·         "ועוד שם דעת שני כי נקרא כן, על שהיו דורשין בענייני הפסח ובהלכותיו, ובעבור שהם הלכות גדולות ורבות נקרא כן".

 

-         מהר"ל תפארת ישראל פרק מ"ד

" ועוד כי דבר זה, שהוא יציאת מצרים, היה השלמת העולם לגמרי. כי לא הושלם העולם עד שהיו ישראל במציאות. ולפיכך יציאת מצרים, שאז היו ישראל לעם, הוא השלמת העולם[2]... ומזה הטעם נקרא 'שבת הגדול' השבת שלפני הפסח. כי הפסח שבו יצאו ישראל ממצרים, הוא ההשלמה הגדולה והעליונה שהשלים העולם, כאשר יצאו ישראל והיו לעם אל השם יתברך... ולפיכך שבת שלפני הפסח ראוי לקרא 'שבת הגדול', כי שם השם יתברך בכח השלמת הבריאה של שבת בראשית, לצאת לפעל לגמרי מה שיושלם העולם על ידי ישראל. והוא גדול יותר ויותר ממה שהוא שבת בראשית, שהשלים הטבע בלבד. ושבת שסמוך לפסח שיצאו ישראל ממצרים, בשביל יציאת מצרים שהיה בכח השבת, ראוי שיהיה נקרא 'שבת הגדול', כי היציאה ממצרים היא השלמה העליונה וגדולה".

קצת ביאור: כידוע, כל הניסים וההתרחשויות שעתידים להיות בעולם כבר היו, כך גם הבחינה של עמ"י.
כמו הנס שהיה בכח ויוצא מתישהו, כך גם עם ישראל באותה שבת יצאו מהכח אל הפועל ונהיו ממש לעם.
ככל הנראה הסיבה לכך היא שבמעשה של לקיחת קרבן שהיא אליל מצרים, יש בזה מסירות נפש גדולה בשביל ציוויו של ה', וממילא ברור שזה מה שביטא את השייכות שלהם לה' ית'. 

 

קדושת הלוי, שמות, פ' יתרו

ולכאורה יש להבין מפני מה יחסו וקראו לזה הנס 'גדול' יותר משאר ניסים, וכי לא היו ניסים גדולים יותר מזה הנס?!

אך רמזו לנו, שישראל בעת הזאת עבדו להשם יתברך במוחין דגדלות, וכל מי שעובד להשם יתברך במוחין דגדלות אזי אין לו שום מורא ופחד מכל איזה מאורע שבא עליו כאשר ביארנו למעלה, ולזה קראו אותו 'נס גדול', שנעשה בגדלות השכל, שלא היה להם שום מורא ופחד מן המצריים, אף על פי שהיו רוצין לשחוט את אלהיהם.

 

בני יששכר, מאמרי חודש ניסן מאמר ג'

"טעם למה קוראין לשבת לפני חג הפסח שבת הגדול, הנה כבר דברו בזה כל הראשונים ואחרונים כל שלטי הגבורים כיד ד' הטובה עליהם ואענה גם אני חלקי לכבוד התורה ולכבוד השבת שבת כלה...

 

 

 



[1] ר' יהושע אבן שועיב חי בספרד בערך בשנים מ'-ק' (1280-1340). היה תלמיד הרשב"א, חברו של הריטב"א ורבו של ר' מנחם בן זרח. ספר הדרשות שלו הוא חיבור דרשני שלם לפי סדר פרשות השבוע והמועדים, והוא כולל ענייני הלכה ואגדה, פירושים לתלמוד ולמדרשים, דברי מוסר וחכמה, קבלה ופילוסופיה.

[2] שאז זכו ישראל למנוחה, כמו שזוכים ביום השבת, ולכן הדימיון בין יציאת מצרים ליום השבת

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה