במדבר פרק יב

א וַתְּדַבֵּר מִרְיָם וְאַהֲרֹן בְּמֹשֶׁה, עַל-אֹדוֹת הָאִשָּׁה הַכֻּשִׁית אֲשֶׁר לָקָח:  כִּי-אִשָּׁה כֻשִׁית, לָקָח.  ב וַיֹּאמְרוּ, הֲרַק אַךְ-בְּמֹשֶׁה דִּבֶּר יְהוָה--הֲלֹא, גַּם-בָּנוּ דִבֵּר; וַיִּשְׁמַע, יְהוָה.  ג וְהָאִישׁ מֹשֶׁה, עָנָו מְאֹד--מִכֹּל, הָאָדָם, אֲשֶׁר, עַל-פְּנֵי הָאֲדָמָה..

 דרכה של התורה להראות כי צעדו של משה בלקיחת האישה הכושית , שהיה זה למעשה רצונו של הקב"ה בכך שהסתירה בהעלמה את כינויו של הקב"ה , התבטא באותיות  : "יו".

 וכך במילה כושית נעדרת האות :"ו" ובמילה :  "ענו" נעדרת האות : "י".

 וכל זה כתוספת גנאי למרים ואהרון , שלא העלו בדעתם, שבדברים שכאלה 

[אישה לאיש] יש וגם הקב"ה מעורב ולכתחילה .

 וכי בעניין הזה ,כלל לא היה עליהם להלין על משה.

 לפיכך, יש וגם נעדרו אותיות אלה משמותם של "מרים"  ["י"]ואהרן" ["ו"].

 משה אהרון