פרשנות אונקלוס – פרשת דברים

דברים א,א: אֵלֶּה הַדְּבָרִים, אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל-כָּל-יִשְׂרָאֵל, בְּעֵבֶר, הַיַּרְדֵּן:  בַּמִּדְבָּר בָּעֲרָבָה מוֹל סוּף בֵּין-פָּארָן וּבֵין-תֹּפֶל, וְלָבָן וַחֲצֵרֹת--וְדִי זָהָב: אונקלוס: אוכח יתהון על דחבו במדברא, ועל דארגיזו במישרא לקבל ים סוף בפארן, דאתפלו על מנא, ובחצרות דארגיזו על בשרא, ועל דעבדו עגל דדהב. תה"ת: הוכיח אותם על שחטאו במדבר, ועל שהכעיסו במישור מול ים סוף, בפארן, שתפלו (הוציאו לעז) על המן, ובחצרות שהכעיסו על הבשר, ועל שעשו עגל של זהב. אונקלוס מסביר מדוע התורה מציינת בפירוט כה רב, את מקום אמירת דברי משה. רש"י מפרש כמו תרגום אונקלוס את עניין התוכחה, ומוצא חטאים נוספים הרמוזים בדברי משה (כגון חטא בעל פעור, מחלוקת קורח, לשון הרע של מרים ועוד.

דברים ב,י-יא: הָאֵמִים לְפָנִים, יָשְׁבוּ בָהּ--עַם גָּדוֹל וְרַב וָרָם, כָּעֲנָקִים. רְפָאִים יֵחָשְׁבוּ אַף-הֵם: אונקלוס: כגבוראי; גבראי. תה"ת: כגיבורים, גיבורים. אונקלוס מתרגם 'גיבוראי' – 'גיבורים' כל המילים האלה: גיבורים, נפילים, רפאים, ענקים, ימים, שלישים, סריסים. בכך מפרש אונקלוס את תכונתם של כל אלה, על צדדיהם השונים, ולא את מראיהם או הוויתם.

שבת שלום, שבת של דיבור טוב איש על רעהו, שבת של גבורה מהיבטים שונים, אורן.שב