פרשת האזינו – מפירוש "שפתי כהן" לתורה

דברים לב,א: הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם, וַאֲדַבֵּרָה; וְתִשְׁמַע הָאָרֶץ, אִמְרֵי-פִי:  מדוע משה מוכיח את ישראל גם דרך השמים וגם דרך הארץ? ש"כ: "לנשמה ולגוף. האזינו 'השמים' – בגימטרייה 'נשמה', וכנגדה אמר 'נאזנה', וכנגד הגוף אמר 'ותשמע הארץ' – שהוא כחרש לא שומע אלא בקולי קולות ...  אמר משה לנשמה – לא תפטור עצמה לומר שאין לה עוון אשר חטא מצדה, אלא מצד הגוף, וכן הגוף לא יפטור עצמו לאמר שהוא כאבן, לזה הוכיחם לשניהם".

לב,ט: כִּי חֵלֶק יְהוָה, עַמּוֹ, יַעֲקֹב, חֶבֶל נַחֲלָתוֹ: מדוע דווקא יעקב ולא גם אברהם ויצחק? ש"כ: "לפי שהוא (יעקב) השלישי, והחבל אינו פחות משלושה חוטים כרוכים זה בזה, ויעקב הוא היושב אוהלים".

לב,לט: אֲנִי אָמִית וַאֲחַיֶּה, מָחַצְתִּי וַאֲנִי אֶרְפָּא: מדוע 'מחצתי' בעבר ולא בעתיד כמו 'אמית ואחיה'? ש"כ: "לומר שהמיתה (בעתיד) היא לתועלת גדולה, כדי לתת לו שכרו (בעולם הבא), כי אי אפשר לקבלו בעודו בגוף מרוב זכותו ... אבל המחיצה היא על עוון שעשה שראוי למוחצו, לזה אמר 'מחצתי' ולא אמר 'אמחץ'".

לב,מא: אָשִׁיב נָקָם לְצָרָי, וְלִמְשַׂנְאַי אֲשַׁלֵּם: מדוע 'לצרי ולמשנאי' ולא 'לצרי ה' ולמשנאיו'? ש"כ: כל המיצר ושונא לישראל כאילו מיצר ושונא לה'"

מבחר גימטריאות: השמים = נשמה; על במותי ארץ = היא ארץ ישראל. אדמתו = ד' אמות.