'סוכה שאין בה שבעה על שבעה פסולה; ולענין גודל אין לה שיעור למעלה' (שו"ע או"ח תרלד,א). גודל הסוכה הוא לפחות 7 טפחים, אולי זה כנגד שבעת העממין שהיו בא"י שהיה צריך להשמידם או שיכנעו תחתינו או שיצאו ולא יהיו פה, שיהושע שלח שלוש אגרות: 'דְּאָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן: שָׁלֹשׁ פרסטיגיות שִׁילַּח יְהוֹשֻׁעַ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל עַד שֶׁלֹּא יִכָּנְסוֹ לָאָרֶץ: מִי שֶׁהוּא רוֹצֶה לְהִפָּנוֹת יְפַנֶּה. לְהַשְׁלִים יַשְׁלִים. לַעֲשׂוֹת מִלְחָמָה יַעֲשֶׂה. גִּרְגָּשִׁי פִּינָּה וְהֶאֱמִין לוֹ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְהָלַךְ לוֹ לְאַפְרִיקֵי. "עַד בּוֹאִי וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם אֶל אֶרֶץ כְּאַרְצְכֶם", זוֹ אַפְרִיקֵי. גִּבְעוֹנִים הִשְׁלִימו: "וכִי הִשְׁלִימוּ יוֹשְׁבֵי גִּבְעוֹן אֶת יִשְׂרָאֵל". שְׁלֹשִׁים וְאֶחָד מֶלֶךְ עָשׂוּ מִלְחָמָה וְנָפְלוּ' (יר' שביעית ו,א). לכן יש בסוכה שלוש דפנות (ראה בהמשך) של שבעה טפחים, כרמז לשבעת העממין ולשלוש אגרות שנשלחו אליהם. (גם חג סוכות הוא שבעה ימים, שימים נשמע קצת כמו עמים; וכן ס' ריבוא זהו מספר בנ"י שיצאו ממצרים, וכך ס' יחד עם 'ימים' יוצא בגימטריה 'עמים'). שכך רמז שיש מצות סוכה כמו מצות ישוב הארץ, שמצוה לגור בארץ כמו מצות סוכה; וכן שחג סוכות הוא כנגד הזמן של כיבוש הארץ שישבו בסוכות (הרוקח סימן ריט. וראה בהרחבה על הקשר בין סוכות וא"י ב'לזמן הזה', תשרי, 'סוכות וא"י' למרן גדול הדור הרה"ג חיים דרוקמן זצוק"ל זיע"א). וכן כרמז שמא"י מתקנים את כל העולם; שזהו כעין שמתגלה במלחמת שבעת העממין שהם היו טמאים בעריות וע"ז. ואין לאורך הדופן 'שיעור למעלה', כעין א"י שלאחר כיבוש הארץ אם ממשיכים לכבוש מקומות נוספים חל על זה דין של א"י. עוד אפשר ששבעה טפחים זה כנגד שבעת המינים שנשתבחה בהם א"י, כרמז שפירות הארץ קדושים: 'קדושת ארץ הנשפע בה מקדושת הארץ העליונה היא נשפעת גם בפירותיה שיונקים מקדושת השכינה השוכנת בקרב הארץ' (ב"ח; טור או"ח סימן רח). שבפירות הגשמים חלה עליהם שכינה, וזהו כעין הסוכה הגשמית שחלה עליה שכינה. לכן גם אין באורך הדופן 'שיעור למעלה' כרמז ששבעת המינים הם שהשתבחה בהם א"י, אבל גם בכל שאר הפירות חלה קדושת א"י עליהם.