הגיע לדירה או למלון בחול המועד פסח, לדעת הספרדים רשאי להכשיר את הכלים על ידי הגעלה, ואילו האשכנזים מחמירים. ולהכשיר על ידי ליבון מותר גם לאשכנזים.

 הרב שי טחן 

השולחן ערוך והרמ״א (סימן תמז ס״י) חלקו אם נותן טעם לפגם מותר בפסח, שלדעת השולחן ערוך דינו שווה לכל השנה שמותר, ולכן התיר (בריש סימן תנב) להגעיל כלים אחר שעה חמישית, ורק כתב בלשון של זהורית: "יש ליזהר להגעיל קודם שעה חמישית כדי שלא יצטרך לדקדק אם הכלים בני יומן". לעומתו הרמ״א החמיר שלא להגעיל בחול המועד (ראה משנ״ב ס״ק יא) מטעם שסבר שבפסח נותן טעם לפגם אסור, וכמו שביאר המשנה ברורה (ס״ק יב): "אינו מועיל אף אם ירצה להגעילה בתוך כלי גדול שיש בה ששים במימיה נגד הכלי לבטל הפליטה, ואף שהכלי אינו בן יומו מעת שנשתמשו בה החמץ וגם הכלי גדול אינו בן יומו, אפילו הכי אסור לדידן דקיימא לן בסימן תמ"ז ס"י להחמיר בפסח אף בנותן טעם לפגם".

והנה הכף החיים (ס״ק כח) כתב כדברינו לעיל, וסיים שיש מבני ספרד שמחמירים בעניני פסח כחומרות הרמ״א: "היינו לפי מה שפסק מור"ם ז"ל לעיל (סימן תמ"ז ס"י) דנותן טעם לפגם אסור בפסח, אבל לדעת השו"ע שם דמתיר, הוא הדין דמותר להגעיל בפסח כלים שאינם בני יומן, וכמו שכתב בבית יוסף יעו"ש. וכן כתב שכנה"ג (בהגה"ט אות ב'), וז"ל לפי מה שהסכים רבינו בעל הטורים ז"ל (בסימן תמ"ז) דנותן טעם לפגם מותר בפסח יש חילוק בין כשהכלי אינו בין יומו לכשהכלי בין יומו, אלא שיש במים ס' לבטל החמץ דכשהכלי אינו ב"י יכול להגעיל אפילו בפסח עצמו דנותן טעם לפגם מותר בפסח... ומיהו עיין לעיל (סימן תמ"ז אות ע"ו ואות רכ"ח) שכתבנו דגם בספרד יש נוהגין להחמיר בפסח ככל חומרות שכתב מור"ם ז"ל בהגה יעו"ש ואם כן הוא הדין לכאן".