הַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִית - מִצְוַת שְׁמִיטָּה. 

שיר מֵאֵת: אֲהוּבָה קְלַייְן. 

©

הוּא אִיכָּר יְרֵא שָׁמַיִם

רָכַשׁ שָׂדֶה רְחַב יָדַייִם

בְּהַגִּיעַ שָׁנָה שְׁבִיעִית

אֶת אַדְמָתוֹ יַשְׁבִּית.

בּוֹרֵא עוֹלָם לוֹ מַבְטִיחַ

בִּשְׁנַת שְׁמִטָּה יַרְוִויחַ

הַבְּרָכָה תַּרְקִיעַ שְׁחָקִים

יְשׁוּעָה וְהַצְלָחָה מֵאֱלֹוקִים.

הוּא אָדָם נָבוֹן וְחָכָם

יוֹדֵעַ כִּי ה' לְעַמּוֹ נֶאֱמָן

כְּרוֹעֶה לָעֵדֶר בַּמִּרְעֶה

מַשְׁגִּיחַ עַל כָּל שֶׂה וְשֶׂה.

אֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ כְּלָל מֵרָעָב וְעֶצֶב

הַתּוֹרָה טוֹבָה מֵאַלְפֵי זָהָב וְכֶסֶף

הָאִיכָּר  נֶהֱנָה בִּשְׁנַת הַשְּׁמִטָּה

מְפַנָּה זְמַנּוֹ לְרֵעֵהוּ  בַּהֲנָאָה.

צוֹבֵר מִצְווֹת בְּשֶׁפַע

מְטַיֵּל בְּחֵיק הַטֶּבַע

בְּתֹם מְנוּחַת הָאֲדָמָה

מָה רַבָּה הִיא הַהַפְתָּעָה!

הֶעָרָה: הַשִּׁיר בְּהַשְׁרָאַת  פָּרָשַׁת  בְּהַר- בְּחֻקּוֹתַי [חֻמַּשׁ וַיִּקְרָא]