אלוהים ציווה עלינו לחגוג את חג הפסח, שבו הוא פסח על בתי העברים שסימנו את בתיהם (שמות לד כה).

ביציאת מצרים אלוהים פקד על בני ישראל לסמן את בתיהם. כך בני ישראל הסתכנו במוות כי המצרים ידעו מי רוצה למרוד ולברוח ויהרגו אותם. בני ישראל נעשו עקודים למוות, והם הראו אמונה באלוהים והיו מוכנים להקריב את עצמם.

בהמשך פעם שניה אלוהים מביא את בני ישראל למיצר לפני הים. פרעה מתקרב והם חוששים לחייהם. הם יכלו להכנע, לרדת לברכים ולבקש רחמים מפרעה, אולם אלוהים פקד עליהם להפסיק לבכות ולנוע קדימה. באמונה באלוהים הם הלכו לים, ולהפתעתם הים נבקע והם עברו בחרבה.

סביר שבכל דור עם ישראל חשוף לעקדה חדשה, וקמים עליו לכלתו, ואנו מתחזקים, מתאמצים, ובעזרת אלוהים ממשיכים.