פרסום:
דברי תורה וחידושים
לחיפוש מדוייק יותר לחצו כאן
הצג רק דברי תורה קצרים/וורטים336 תוצאות
עיונים לשוניים - פרשת לך לך: נימול אברהם, בניין נפעל
איתיאל
בְּעֶ֙צֶם֙ הַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה נִמּ֖וֹל אַבְרָהָ֑ם נמול - בניין נפעל. במדרש רבה: אָמַר רַבִּי לֵוִי: "מָל אַבְרָהָם" אֵין כְּתִיב כָּאן אֶלָּא נִמּוֹל, בָּדַק
איתיאל
בְּעֶ֙צֶם֙ הַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה נִמּ֖וֹל אַבְרָהָ֑ם נמול - בניין נפעל. במדרש רבה: אָמַר רַבִּי לֵוִי: "מָל אַבְרָהָם" אֵין כְּתִיב כָּאן אֶלָּא נִמּוֹל, בָּדַק
עיונים לשוניים - פרשת לך לך: הרימותי ידי
איתיאל
כבר עסקנו בעבר בתופעות "מסעות בזמן". משתמשים בצורת זמן שלכאורה אינה תואמת את זמן הפעולה, כדי להדגיש עניין. המספר מציב את עצמו בנקודת זמן אחרת. כך לדוגמה ב"אז ישיר" - לרגל חגיגיות המעמד, אנו חוזרים
איתיאל
כבר עסקנו בעבר בתופעות "מסעות בזמן". משתמשים בצורת זמן שלכאורה אינה תואמת את זמן הפעולה, כדי להדגיש עניין. המספר מציב את עצמו בנקודת זמן אחרת. כך לדוגמה ב"אז ישיר" - לרגל חגיגיות המעמד, אנו חוזרים
עיונים לשוניים - יום כיפור: ביקורת הראב"ע על פיוט "שושן עמק"
איתיאל
ראב"ע מבקר את סגנון הפיוטים של רבי אליעזר הקליר, ומתמקד בפיוט "שושן עמק איומה" - הפיוט הפותח את סדרת ה"קרובות" לחזרת הש"ץ של מוסף ליום הכיפורים בנוסח אשכנז. זו לשון ביקורתו: ועוד כי לשון הקדש ב
איתיאל
ראב"ע מבקר את סגנון הפיוטים של רבי אליעזר הקליר, ומתמקד בפיוט "שושן עמק איומה" - הפיוט הפותח את סדרת ה"קרובות" לחזרת הש"ץ של מוסף ליום הכיפורים בנוסח אשכנז. זו לשון ביקורתו: ועוד כי לשון הקדש ב
עיונים לשוניים - ספר יונה: מי יודע ישוב וניחם
איתיאל
מִֽי־יוֹדֵ֣עַ יָשׁ֔וּב וְנִחַ֖ם הָאֱלֹהִ֑ים וְשָׁ֛ב מֵחֲר֥וֹן אַפּ֖וֹ וְלֹ֥א נֹאבֵֽד. בפשטות הכוונה: אולי, שמא, ישוב האלקים וינחם ויבטל את הגזירה.
איתיאל
מִֽי־יוֹדֵ֣עַ יָשׁ֔וּב וְנִחַ֖ם הָאֱלֹהִ֑ים וְשָׁ֛ב מֵחֲר֥וֹן אַפּ֖וֹ וְלֹ֥א נֹאבֵֽד. בפשטות הכוונה: אולי, שמא, ישוב האלקים וינחם ויבטל את הגזירה.
עיונים לשוניים - פרשת וזאת הברכה - מתיו
איתיאל
"יְחִי רְאוּבֵן וְאַל-יָמֹת, וִיהִי מְתָיו מִסְפָּר". המילה מְתים היא צורה ארכאית שמשמעותה: אנשים, גברים. כך אנו מוצאים בפסוקים: וַנַּחֲרֵם אֶת כָּל עִיר מְתִם וְהַנָּשִׁים וְהַטָּף (דברים ב, לד
איתיאל
"יְחִי רְאוּבֵן וְאַל-יָמֹת, וִיהִי מְתָיו מִסְפָּר". המילה מְתים היא צורה ארכאית שמשמעותה: אנשים, גברים. כך אנו מוצאים בפסוקים: וַנַּחֲרֵם אֶת כָּל עִיר מְתִם וְהַנָּשִׁים וְהַטָּף (דברים ב, לד
עיונים לשוניים: פרשת נח: היא העיר הגדולה
איתיאל
מִן־הָאָ֥רֶץ הַהִ֖וא יָצָ֣א אַשּׁ֑וּר וַיִּ֙בֶן֙ אֶת־נִ֣ינְוֵ֔ה וְאֶת־רְחֹבֹ֥ת עִ֖יר וְאֶת־כָּֽלַח׃ וְֽאֶת־רֶ֔סֶן בֵּ֥ין נִֽינְו
איתיאל
מִן־הָאָ֥רֶץ הַהִ֖וא יָצָ֣א אַשּׁ֑וּר וַיִּ֙בֶן֙ אֶת־נִ֣ינְוֵ֔ה וְאֶת־רְחֹבֹ֥ת עִ֖יר וְאֶת־כָּֽלַח׃ וְֽאֶת־רֶ֔סֶן בֵּ֥ין נִֽינְו
עיונים לשוניים - פרשת נח: לפני ה'
איתיאל
הוּא (נמרוד) הָיָה גִבֹּֽר־צַיִד לִפְנֵי ה', עַל־כֵּן יֵֽאָמַר כְּנִמְרֹד גִּבּוֹר צַיִד לִפְנֵי ה'. מה פירוש "לפני ה'"? רש"י ע"פ חז"ל מפרש שנמרוד היה "צד דעתן של הבריות ומטען למרוד בה'". ולפי
איתיאל
הוּא (נמרוד) הָיָה גִבֹּֽר־צַיִד לִפְנֵי ה', עַל־כֵּן יֵֽאָמַר כְּנִמְרֹד גִּבּוֹר צַיִד לִפְנֵי ה'. מה פירוש "לפני ה'"? רש"י ע"פ חז"ל מפרש שנמרוד היה "צד דעתן של הבריות ומטען למרוד בה'". ולפי
עיונים לשוניים - מסכת ביצה: הידלדלות הגרוניות
איתיאל
במשנה: מַשִּׁילִין פֵּירוֹת דֶּרֶךְ אֲרוּבָּה בְּיוֹם טוֹב (רש"י: מי שיש לו חטין ושעורין שטוחין על גגו להתייבש וראה גשמים ממשמשין ובאין - התירו לו לטרוח ולהשליך דרך ארובה שבגג והן נופלין לארץ). וב
איתיאל
במשנה: מַשִּׁילִין פֵּירוֹת דֶּרֶךְ אֲרוּבָּה בְּיוֹם טוֹב (רש"י: מי שיש לו חטין ושעורין שטוחין על גגו להתייבש וראה גשמים ממשמשין ובאין - התירו לו לטרוח ולהשליך דרך ארובה שבגג והן נופלין לארץ). וב
עיונים לשוניים - פרשת לך לך: מה זה "עינוי"
איתיאל
בפרשה מתואר ששרה עינתה את הגר עד שזו ברחה, ואז מלאך ה' ציווה עליה "שובי אל גבירתך והתעני תחת ידיה". לשון העינוי אצל שרה קשה להולמה. וכי שרה אמנו, אם האומה המתאפיינת בהיותם רחמנים - תענה באכזריות,
איתיאל
בפרשה מתואר ששרה עינתה את הגר עד שזו ברחה, ואז מלאך ה' ציווה עליה "שובי אל גבירתך והתעני תחת ידיה". לשון העינוי אצל שרה קשה להולמה. וכי שרה אמנו, אם האומה המתאפיינת בהיותם רחמנים - תענה באכזריות,
קטן בסוכה
איתיאל
שמעתי מאמו"ר דרוש בעניין: למעשה יש שלוש שיטות: רבי ינאי - נפנה ואין צריך לאימו לקנחו. רשב"ל - אינו ניעור וקורא (פעמיים) לאימו. שמאי הזקן - מרגע שנולד. ובעומק העניין: נחלקו התנאים במהות מצוות
איתיאל
שמעתי מאמו"ר דרוש בעניין: למעשה יש שלוש שיטות: רבי ינאי - נפנה ואין צריך לאימו לקנחו. רשב"ל - אינו ניעור וקורא (פעמיים) לאימו. שמאי הזקן - מרגע שנולד. ובעומק העניין: נחלקו התנאים במהות מצוות
הדס - טעם עצו ופריו שווה?
איתיאל
רבי אליעזר בן יעקב אומר: ענף עץ עבת עץ שטעם עצו ופריו שוה, הוי אומר זה הדס. צ"ע מה שייך טעם עצו ופריו שווה באתרוג, ואיך זה יוצא ממשמעות הפסוק. הגירסה המסתברת היא של הרי"ף, "שטעם עצו וענפיו שווה"
איתיאל
רבי אליעזר בן יעקב אומר: ענף עץ עבת עץ שטעם עצו ופריו שוה, הוי אומר זה הדס. צ"ע מה שייך טעם עצו ופריו שווה באתרוג, ואיך זה יוצא ממשמעות הפסוק. הגירסה המסתברת היא של הרי"ף, "שטעם עצו וענפיו שווה"
ערבה - אקליפטוס?
איתיאל
אקליפטוס - ערבה? הגמרא מונה שלושה סימנים לערבה (לעומת הצפצפה): 📌קנה אדום 🌿 עלה משוך 👄 פיה חלק (ללא פגימות) 💦 ועוד אמרו שגדלה על כל מים, על הנחל. בערבה של
איתיאל
אקליפטוס - ערבה? הגמרא מונה שלושה סימנים לערבה (לעומת הצפצפה): 📌קנה אדום 🌿 עלה משוך 👄 פיה חלק (ללא פגימות) 💦 ועוד אמרו שגדלה על כל מים, על הנחל. בערבה של
חינוך קטן בתפילין
איתיאל
במסכת ברכות נאמר שקטן פטור מן התפילין (ולא חילקו גיל חינוך או לא). ולכאורה סותר את סוגייתנו. בברכות פרש"י: קטנים - אפילו קטן שהגיע לחנוך, לא הטילו על אביו לחנכו בקריאת שמע, לפי שאינו מצוי תמיד כשמג
איתיאל
במסכת ברכות נאמר שקטן פטור מן התפילין (ולא חילקו גיל חינוך או לא). ולכאורה סותר את סוגייתנו. בברכות פרש"י: קטנים - אפילו קטן שהגיע לחנוך, לא הטילו על אביו לחנכו בקריאת שמע, לפי שאינו מצוי תמיד כשמג
עיונים לשוניים - סוכה נ: שואבה / חשובה, הידלדלות הגרוניות
איתיאל
אִיתְּמַר רַב יְהוּדָה וְרַב עֵינָא. חַד תָּנֵי שׁוֹאֵבָה וְחַד תָּנֵי חֲשׁוּבָה. המשנה נמסרה בעל פה, וכך במילים הדומות בצלילן נוצרו ספקות (אף שהכתיב שונה מאוד). נוסיף לזה את הידלדלות הגרוניות וכ
איתיאל
אִיתְּמַר רַב יְהוּדָה וְרַב עֵינָא. חַד תָּנֵי שׁוֹאֵבָה וְחַד תָּנֵי חֲשׁוּבָה. המשנה נמסרה בעל פה, וכך במילים הדומות בצלילן נוצרו ספקות (אף שהכתיב שונה מאוד). נוסיף לזה את הידלדלות הגרוניות וכ
עיונים לשוניים - סליחות ערב ראש השנה: פיצה
איתיאל
"שׁוּבוּ אֵלַי וְאָשׁוּבָה אָמַר בְּפִיצָה". בסליחות נמצאת המילה "פיצה" פעמים רבות, במשמעות דיבור (ולא במשמעות 🍕...). גם כפועל - "פץ", "פצו". מה המקור לשורש זה? במקרא מצאנו (מספר דוגמו
איתיאל
"שׁוּבוּ אֵלַי וְאָשׁוּבָה אָמַר בְּפִיצָה". בסליחות נמצאת המילה "פיצה" פעמים רבות, במשמעות דיבור (ולא במשמעות 🍕...). גם כפועל - "פץ", "פצו". מה המקור לשורש זה? במקרא מצאנו (מספר דוגמו
עיונים לשוניים - פקידת חנה: שלתך
איתיאל
וַיַּ֧עַן עֵלִ֛י וַיֹּ֖אמֶר לְכִ֣י לְשָׁל֑וֹם וֵאלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל יִתֵּן֙ אֶת־שֵׁ֣לָתֵ֔ךְ אֲ&#
איתיאל
וַיַּ֧עַן עֵלִ֛י וַיֹּ֖אמֶר לְכִ֣י לְשָׁל֑וֹם וֵאלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל יִתֵּן֙ אֶת־שֵׁ֣לָתֵ֔ךְ אֲ&#
עיונים לשוניים - פקידת חנה: אל תתן את אמתך לפני בת בליעל
איתיאל
אַל־תִּתֵּן֙ אֶת־אֲמָ֣תְךָ֔ לִפְנֵ֖י בַּת־בְּלִיָּ֑עַל הפשט: אל תחשיב את אמתך כבת בליעל. ולפי זה המילה "לפני" חסרה, והכוונה "לפני (ה') (כ)
איתיאל
אַל־תִּתֵּן֙ אֶת־אֲמָ֣תְךָ֔ לִפְנֵ֖י בַּת־בְּלִיָּ֑עַל הפשט: אל תחשיב את אמתך כבת בליעל. ולפי זה המילה "לפני" חסרה, והכוונה "לפני (ה') (כ)
עיונים לשוניים - פקידת חנה: וחנה היא
איתיאל
וְחַנָּ֗ה הִ֚יא מְדַבֶּ֣רֶת עַל־לִבָּ֔הּ רַ֚ק שְׂפָתֶ֣יהָ נָּע֔וֹת וְקוֹלָ֖הּ לֹ֣א יִשּׁ
איתיאל
וְחַנָּ֗ה הִ֚יא מְדַבֶּ֣רֶת עַל־לִבָּ֔הּ רַ֚ק שְׂפָתֶ֣יהָ נָּע֔וֹת וְקוֹלָ֖הּ לֹ֣א יִשּׁ
עיונים לשוניים - סליחות אשכנז ליום חמישי
איתיאל
"תָּקְפְּךָ בַּשַּׁחַק וּמֶמְשַׁלְתְּךָ בָּאֲרָקִים". סליחה זו מיוחדת בכך שכולה בנויה על חרוז "קִים" (בניגוד לרוב הפיוטים בהם החרוז מתחלף בכל בית). המילה "ארקים" נדירה. גם בנוסח סליחות הספרדים
איתיאל
"תָּקְפְּךָ בַּשַּׁחַק וּמֶמְשַׁלְתְּךָ בָּאֲרָקִים". סליחה זו מיוחדת בכך שכולה בנויה על חרוז "קִים" (בניגוד לרוב הפיוטים בהם החרוז מתחלף בכל בית). המילה "ארקים" נדירה. גם בנוסח סליחות הספרדים
