"ויכתב מרדכי את הדברים האלה וישלח ספרים אל כל היהודים אשר בכל מדינות המלך אחשורוש הקרובים והרחוקים” וגו' (אסתר ט,כ). '"ויכתב מרדכי" - היא המגלה הזאה כמות שהיא' (רש”י). "ותכתב אסתר המלכה בת אביחיל ומרדכי היהודי את כל תקף לקים את אגרת הפרים הזאת השנית” (אסתר ט,כט). 'וּכְתָבַת אֶסְתֵּר מַלְכְּתָא בַּת אֲבִיחַיִל וּמָרְדְכַי הַיְהוּדִי יַת כָּל מְגִלְתָּא הָדָא' וכו' (תרגום ראשון). מרן פאר הדור הרה"ג שלמה גורן זצוק"ל זיע"א מביא ('מועדי ישראל', 'מתי נכתבה ונערכה מגילת אסתר') שיש כמה דעות לגבי זמן כתיבת מגילת אסתר (בהמשך גם מביא שיש לזה השלכות כאלו ואחרות [במניין תרי"ג המצוות ובשם ה' במגילה]). יש דעה שזה היה בשנה הראשונה שבה התרחש הנס, שמרדכי כתב את המגילה; ויש דעה שזה נכתב ע"י מרדכי ואסתר בשנה השניה. בנוסף יש דעה שאנשי כה"ג כתבו אותה: 'אנשי כנסת הגדולה כתבו יחזקאל, ושנים עשר, דניאל, ומגילת אסתר' (ב"ב טו,א). ויש דעה שזה עוד ממתן תורה: 'רב ור' חנינה ור' יונתן ובר קפרא ור' יהושע בן לוי אמרו: המגילה הזאת נאמרה למשה מסיני, אלא שאין מוקדם ומאוחר בתורה' (יר' מגילה א,ה) [ומרן הגאון מסביר שאין הכוונה שנתנה כמות שהיא לפנינו בסיפור על הנעשה בפורים, שהרי מסופר על מה שקרה בשושן, אלא העקרונות של המגילה נאמרו מסיני]. נראה שזה לא במקרה קרה כך שיש כמה דעות, אלא שיש גילוי של המגילה שמתגלה בזמנים השונים האלו, ולכן אמרו דעות שונות; וזה בא לרמז על גילוי תורה (שזהו מגילת אסתר שהיא חלק מהכתובים) בעניין פורים. במעשה פורים (שזהו המסופר במגילה) היה עניין גדול שקשור לקבלת התורה של בנ"י: '(שמות יט, יז) "ויתיצבו בתחתית ההר". א"ר אבדימי בר חמא בר חסא: מלמד שכפה הקב"ה עליהם את ההר כגיגית, ואמר להם: אם אתם מקבלים התורה מוטב, ואם לאו שם תהא קבורתכם. א"ר אחא בר יעקב: מכאן מודעא רבה לאורייתא. אמר רבא: אעפ"כ הדור קבלוה בימי אחשורוש, דכתיב (אסתר ט, כז): "קימו וקבלו היהודים", קיימו מה שקיבלו כבר' (שבת פח,א). אולי לכן מתגלה בגילוי כתיבת המגילה כנגד זה; שהדעה שזה ממתן תורה בא לומר שבמגילה יש עניין יסודי וחשוב ביותר שזהו השלמת קבלת התורה שנעשתה במתן תורה, לכן כבר בסיני התגלה שיבוא יום ויתגלה מעשה פורים ובו יקבלו בנ"י על עצמם את התורה מרצון כהשלמת מתן תורה. והתורה מתגלה באדם שלומד בשילוש יומו: 'אמר רב ספרא משום ר' יהושע בן חנניא: מאי דכתיב (דברים ו, ז): "ושננתם לבניך"? אל תקרי "ושננתם" אלא "ושלשתם", לעולם ישלש אדם שנותיו – שליש במקרא שליש במשנה שליש בתלמוד. מי יודע כמה חיי? לא צריכא, ליומי' (קידושין ל,א). אסתר התעקשה שיכתבו את המגילה בתנ"ך: 'שלחה להם אסתר לחכמים: כתבוני לדורות' וכו' (מגילה ז,א), לכן אסתר מרמזת על מקרא. מרדכי היה מיושבי לשכת הגזית, כך שהיה ממוסרי מסורת התורה ולכן הוא רומז על המשנה שזהו התושב"ע שהועברה בדורות. אנשי כה"ג היו הבי"ד של עזרא: 'בית דינו של עזרא הם הנקראים "אנשי כנסת הגדולה"' (הקדמת הרמב"ם למשנה תורה), והורכב מכמה בי"ד שבירושלים שהתאחדו עם הסנהדרין ונביאים וכך נעשו למניין של 120 חכמים (כמו שמסביר מרן הגרש"ג זצוק"ל זיע"א ['תורת המועדים', 'המאבק על הסנהדרין בימי הבית השני']), והם תקנו תקנות והיו הסמכות הרוחנית הגבוה להסבר התורה, ולכן זה כרמז על תלמוד. אולי אפשר שזמן הכתיבה בא לרמז על גילוי כנגד השלמת קבלת התורה שנתנה בסיני (שקיבלו ברצון בפורים), שהנה בתרי"ג המצוות ישנה חלוקה (ע"פ הגאונים), שמחלקת את תרי"ג המצוות לארבע: מצוות יחיד – עשה, ול"ת; ומצוות ציבוריות של עונשים, ופרשיות (שכנראה הכוונה למכלול הדין שנאמר בתורה). ממילא הדעות שמרדכי כתב או אסתר ומרדכי, שהם אנשים פרטיים זה מרמז על המצוות של הפרט, כאשר מרדכי מתגלה בעיקר בסירובו להשתחוות להמן, ולכן הוא מגלה על ל"ת; ואילו אסתר מתגלה בעיקר שפעלה לעשיית משתה וחיסול המן וגזרתו ולכן זהו כגילוי עשיה, כרמז למצוות עשה. אנשי כה"ג היו 120 חכמי ישראל (ובתוכם הסנהדרין הגדולה) שמייצגים את כלל ישראל, וכן במתן תורה זה היה במעמד כלל ישראל שקיבלו את התורה, ולכן זה כרמז למצוות ציבוריות. אנשי כה"ג שבתוכם היו בתי הדין שבירושלים זה כנגד העונשים שמסורים לבי"ד; ומתן תורה שזה פרשיה שלמה של מתן תורה זה מרמז כנגד החלק של הפרשיות. אולי גם בתורה יש מצוות לסוגים שונים בישראל, שיש מצוות לכהנים ויש ללוים ויש לישראל ויש לנשים. כך אסתר מרמזת על המצוות לנשים, מרדכי מרמז על המצוות לישראל, ואנשי כה"ג שהם מגלים את התורה בישראל מרמזים על הלוים שתפקידם ללמד תורה בישראל: "יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל" (דברים לג,י). מתן תורה מרמז כנגד הכהנים, שקיבלנו את התורה לגילויה בעולם, ובכך אנו מתגלים ככהנים בעולם, וכך נאמר במתן תורה: “ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש" (שמות יט,ו). נראה גם שרומז לכלל גילוי התורה: הכתיבה במתן תורה כנגד קיום מצוות התורה שנצטווינו בסיני. וכן יש כרמז לתנ"ך: אנשי כה"ג היו מבררים את דברי התורה, לכן הם כנגד תורה. מרדכי היה נביא, שהוא הנביא מלאכי (מגילה טו,א), לכן מרמז על נביאים. אסתר כתובה בכתובים (והיא ששלחה לחכמים שיכתבוה) לכן אסתר מרמזת על כתובים.