ציץ וציצת הציצית.

-------------------------------

כשהקב"ה ברא את האדם

 לש בו כבבצק של מורכבויות וסתירות.

 משל מחד להיות עץ השדה

 הנטוע עמוק באדמה.

 מאידך שורשיו כתכלית של תכלת השמיים 

הצפים מעל פני האדמה....

 להיותו של האדם מהלך בה בארץ 

לאורכה ולרוחבה.

 נשמתו חופפת עליו מעל ראשו 

 כשכינת ענן  על המשכן

 להתגשם מעת לעת 

בגשם של טללים נוטפים 

על נפש עיפה.

 הציצית מסמלת את זו ה"סתירה" הברוכה .

 מחד לחבר ארץ ושמיים - בתכלת ובתכלית

 ומאידך גם ליתן לאדם :

 יציבות וגם תנועה קדימה

 לרקוח את גוון החיים המופלא  :

 שהוא חום בהיר של חול  - חול חוף הימים  

עם קדושת כחול השמיים בתפארתם

 לקבל לסוף את אותו גוון של  :

תכלת בואכה אלי מחוזות  :

 התכלית .....

 

משה אהרון