הלכה יומית י"ד אלול
הלכות תשובה פרק ו
ו,א פסוקים הרבה יש בתורה ובדברי הנביאים שהן נראין כסותרין
עיקר זה, ונכשלין בהן רוב האדם; ויעלה על דעתם מהן שהקדוש ברוך הוא גוזר על
האדם לעשות טובה או רעה, ושאין ליבו של אדם מסור לו להטותו לכל אשר ירצה.
והריני מבאר עיקר גדול שממנו תדע פירוש כל אותן הפסוקים.
ו,ב בזמן שאדם אחד, או אנשי מדינה חוטאים, ועושה החוטא חטא שעשה
מדעתו וברצונו, כמו שהודענו--ראוי להיפרע ממנו; והקדוש ברוך הוא יודע היאך
ייפרע. יש חטא שהדין נותן שנפרעין ממנו על חטאו בעולם הזה, בגופו או
בממונו או בבניו הקטנים: שבניו של אדם הקטנים שאין בהם דעת ולא הגיעו לכלל
מצוות, כקניינו הן--כתוב "איש בחטאו, יומת" (מלכים ב יד,ו; וראה דברים
כד,טז), עד שייעשה "איש".
ו,ג ויש חטא שהדין נותן שנפרעין ממנו לעולם הבא, ואין עובר עליו
שום נזק בעולם הזה. ויש חטא שנפרעין ממנו עליו בעולם הזה, ולעולם הבא.
[ב] במה דברים אמורים, בזמן שלא עשה תשובה; אבל אם עשה תשובה, התשובה כתריס
לפני הפורענות. וכשם שאדם חוטא ברצונו ומדעתו, כך הוא עושה תשובה ברצונו
ומדעתו.
ו,ד [ג] ואפשר שיחטא האדם חטא גדול או חטאים הרבה, עד שייתן
הדי...
